חברה שאיננה תושבת ישראל אך אזרח ישראלי מחזיק במניותיה ושולט בחברה במישרין או בעקיפין, האם רכישת מקרקעין ביהודה ושומרון באמצעות חברה "תושבת חוץ " שכזו תחוייב במס ע"פ חוק מיסוי מקרקעין?

ברשימתנו הקודמת סקרנו את הוראת סעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין שבו החוק נקט בדרך מיוחדת ובמקום להרחיב את הגדרת מקרקעין בצורה שתכלול גם איזורים ביש"ע, הוא אימץ את עיקרון החיוב הפרסונלי. ראינו כי סעיף 16א לחוק מטיל את החיוב במס על "אזרח ישראלי" המוכר או רוכש זכות במקרקעין המצויים באיזור. החיוב במס מוטל על אזרח ישראלי (להבדיל מהגדרת "תושב ישראל" הקבועה בפקודת מס הכנסה)

הגדרת אזרח ישראלי, כוללת בין היתר, חבר בני אדם שהוא תושב ישראל.

כדי שתאגיד יענה להגדרת "תושב ישראל" עליו לענות על אחד מהמבחנים הבאים:
1.הוא התאגד בישראל
2.השליטה והניהול על עסקיו מופעלים בישראל.

מתעוררת שאלה לגבי חברה שאיננה תושבת ישראל אך אזרח ישראלי מחזיק במניותיה ושולט בחברה במישרין או בעקיפין, האם רכישת מקרקעין ביהודה ושומרון באמצעות חברה "תושבת חוץ " שכזו תחוייב במס ע"פ חוק מיסוי מקרקעין.

אמנם איגוד שהוא "תושב חוץ" איננו נחשב בעצמו ל"אזרח ישראלי" לפי ההגדרות שסעיף 16א לחוק.
ואולם, כדי למנוע מאזרחי ישראל לבצע מכירות באמצעות חברות חוץ, החוק מטיל את חובת תשלום המס גם אם המכירה בוצעה בידי חברה שאיננה תושבת ישראל.
הסעיף למעשה מרים את מסך ההתאגדות של החברה ותופס ברשתו את בעלי המניות של החברה ואת בעלי השליטה בה, (שהינם אזרחי ישראל במישרין או בעקיפין) כך שרואים את בעל המניות כמוכר חלק יחסי בזכות במקרקעין.

כיצד יחושב המס או השבח במכירת דירת המגורים שכזו המוחזקת באמצעות חברת החוץ, האם לפי היום שבו רכש האזרח הישראלי את זכויותיו בחברה או היום שבו רכשה החברה את הזכויות במקרקעין? מנגנון המיסוי הקבוע בסעיף איננו פשוט.

למרות קביעתו מרחיקת הלכת של החוק בעניין זה, קובע הסעיף סייג מפורש לעניין הפטור מדירת מגורים באופן שלא יראו באותו אזרח ישראלי המחזיק מניות בחברה תושבת חוץ, כמכירת דירת מגורים המזכה בפטור ממס שבח על פי החוק.

אין ספק שהשעטנז במנגנוני המיסוי לעניין מקרקעין באיזור יוצרים כר נרחב ומעניין לתכנוני מס ולפרשנות מיסויית מקלה לטובת הנישום.

פורסם במקור ראשון במדור כלכלה /דעת מומחה בתאריך 16/10/2009